<h1>צידה לדרך מ"ד כ"ג פ"ח</h1>
<h2>דף ל:</h2>
קדרות של חרס שנשתמש בהם כל ימות השנה אפילו עשה בהם מיני קמחין משפשפם יפה יפה ושוהן לאחר הפסח ומשתמש בהן בין במינם בין שלא במינם ומצניעם במקום המוצנע שלא יבא להשתמש בהם. ואין מועיל בהם היסק אם לא שהחזירם לכבשונות שהוא מקום שמלבנין ומתקנין הקדרות שתהיינה ראויות לבשל בהם. התנורים שהסיקם מבחוץ וקורין אותם בארץ ספרד בלעז פאריליי"א צריך שיסיקום מבפנים. סכינים מגעילין בכלי ראשון הם והבית יד שלהם צריך לשופן בתחלה ואם יש בהם גומות צריך להשחיזם במשחזת או צריכין ליבון. כלים שמשתמשין בהם באור כגון שפודין ואסכלאות וכיוצא בהן צריכין ליבון שיהיו ניצוצות ניתזין מהם. ואם נשתמש בהם בצונן כגון כוסות וקיתונות תקונן בשטיפה. ואם נשתמש בהם בחמין כתשמישן כן הכשרן אם בכלי ראשון הכשרו בכלי ראשון כגון הכף שמגיסין בו בקדרה צריך כלי ראשון. וערוי חשוב ככלי ראשון הלכך הקערות וכיוצא בהם מגעילן בכלי ראשון בין כלי עץ או אבן או מתכת כולם דינם שוה להתירם בהגעלה. וכן כלי גללים. וי"א שסלים שמולחין בהם דינם בהגעלה. וכן מחבת דינה בהגעלה. בד"א בשאין בהם טלאי אבל יש בהם טלאי אינו מועיל אלא יסיר הטלאי ויגעיל או ילבין אותם. וכן כסוי של ברזל צריך הגעלה ואם אפו עליו בצק צריך ליבון. מדוכו' שדוכין בהם שומים ופת וכיוצא בו די בהגעל' ואפי' בית שאור אם אינו של חרס. התיבו' שמצניעי' בהם אוכלין לפעמים הם חמים ונשפך המרק לתוכן הלכך יערו עליהם מים רותחים ומותרים. מילוי ועירוי שלשה ימים הוא כמו הגעלה. כל הכלים ואפילו של חרס שנשתמש בהם חמץ בצונן מותר להשתמש בהם מצה בצונן אבל לא בחמין. כלי חרס המצופים אבר הרי הם ככלי חרס לענין חמץ בפסח אבל לא לענין יין נסך שהלבנים והשחורים מותרים אם הם חלקים אבל הירוקים אסורים ואפילו הם חלקים. כלים המצופין בסמנין הרי הם ככלי חרס אם משתמשין בהם בחמין. כל כלי השתיה מותרין בשטיפה בין של חרס בין של עץ בין של קרן ושל זכוכית. סדר הגעלה כך הוא. לוקח יורה מלאה מים ומרתיחה ומכניס בה כל הכלים והכלים הגדולים שאינו יכול להכניסו בכלי אחד עושה להם שפה לפיו מטיט כדי שיתמלאו ויגיעו המים בשפתו או יקח אבנים רותחות או לפיד אש וישליכנו בתוכו בעודו רותח ויעלו המים רותחים על שפתם. קודם זמן איסור החמץ יכול להגעיל אפילו כלי בן יומו ואפילו אין במים ששים לבטלו כיון שהוא בלוע מהיתר אבל מזמן איסורו ואילך וכן בכל ימות השנה שבלוע מאיסור אין להגעילו אא"כ אינו בן יומו או שיהא במים ששים לבטלו. נהגו להכניסם ולהוציאם מיד וכן נהגו לשטפם במים קרים כשמוציאים אותם. אין צריך להגעיל היורה הגדולה אם מגעילין בה קודם שש שעות ואפילו היא בת יומא אבל משעה ששית ואילך והיא בת יומא צריך להגעילה תחלה מפני שבהגעלה ראשונה נאסרו המים שאין בהם ששים לבטל פליטת היורה שבכל היורה משערין ונמצא שהמים כולם נאסרים ונבלעים בכלי הנגעלים בתוכה אם משהה אותם בתוכה עד שתגמר פליטתן. אבל קודם שעה ששית אף על פי שהמים חוזרין ונבלעין בתוכה אין לחוש מפני שהוא שעת היתר והוא נותן טעם בר נותן טען שהתירוהו חכמים הרואים את המומים. והם אורים ותומים. חבלים נפלו להם בנעימים. וכל אחד יודע בין דין לדין בין דם לדמים. ויבחין בסמים ובבשמים. ויעש גם הוא מטעמים.
